top of page

מכתבי תודה

 

 

 הגברת א.ל. , ידעה מזה שנים רבות, ארבעים ליתר דיוק, שיש בעיה של המסתם המיטרלי בלבה. אלא שבשנים הראשונות החומרה הייתה קלה, ובצרוף לפיקוח רפואי מסור הביאה ילדים לעולם, התפתחה אישית, ונהייתה לאחת מאושיות החינוך בעירה, בני ברק, כמנהלת של סמינר לנערות חרדיות. מידי כמה שנים הציעו לה לעבור ניתוח לב, אך היא דחתה זאת. בשנים האחרונות מצבה הורע בהדרגה. בחודשים האחרונים הרעה נוספת. היא הבינה שהיא חייבת לעצור את ההידרדרות, לפני שיהיה מאוחר מידי. היא חקרה והצליבה, והסתבר לה שבעייתה מרכבת מאוד. התייעצה עם רבנים ואדמורים. כך הגיע לפרופ' סמולינסקי. נותחה בחודש יולי 2013 . מכתב התודה הגיע כתוב בכתב יד, והודפס לנוחיות הקריאה:

 

בס"ד   21/10/2013

                                             לכבוד פרופ' סמולינסקי הנכבד

 

הרינו להביע רגשי הוקרה ותודה מקרב לב לפרופסור הידוע- המנתח המפורסם פרופ' ארם קורט סמולינסקי בביה"ח אסותא-ת"א על מסירותו העצומה בניתוח הלב של אימנו תחי'.

נשלחנו אליו לאחר התייעצות עם רבנים ויועצים רפואיים מפורסמים, מירושלים, מב"ב ומרמת השרון, ואכן מיד כשנפגשנו איתו בפעם הראשונה נדהמנו לגלות פרופסור בסדר גודל שלא מצוי, אם בידע והבנה רפואית, אם במקצועיות או במיומנות, ובפרט בניסיון שצבר במשך עשרות שנים במיוחד בניתוחי לב מרכבים.

מעל הכול הופתענו לגלות את המסירות והליווי הצמוד, ההתעניינות והיחס האנושי בכל מהלך הניתוח מראשיתו ועד סופו, כאשר בא לבקר את אימנו יום יום לאחר הניתוח, התעניין בפרטי פרטים, ונתן הרגשה טובה מתוך אכפתיות אמיתית וכנה.

בנוסף לכך יכולנו להתקשר אליו יום יום וגם הוא התקשר אלינו והתעניין, יעץ ועודד- כמובן דבר שאינו מצוי.

ואכן חווינו סיעתא  דשמיא מיוחדת והרגשנו שהוא שליח משמים שמלוה אותו מלאך.

אי אפשר שלא לציין את צוות ביה"ח אסותא ומחלקת לב-חזה בניהולו של ד"ר מושקוביץ-אשר גם הם התייחסו אלינו בכבוד ובמסירות, נתנו הרגשה טובה ומיוחדת, בכל מהלך הניתוח והאשפוז מראשיתו ועד סופו הטוב.

נותר לנו רק להודות ולברך אותו מקרב לב שימשיך להיות שליח נאמן ולהועיל לציבור, אין ספק- מדובר בפרופסור בעל פוטנציאל בינלאומי המהווה נכס לאומה.

 

                                                                                                    בהוקרה ובהערכה רבה,  .                                                                                                                      משפחת לוי

 

 

כאדר חיים:

 

"הניסיון שלך זה היתרון בשבילי"- על החולה שחוזר למנתח שלו לאחר 20 שנה

 

"הלו? זה פרופסור סמולינסקי?" הקול נשמע צעיר, המספר מזוהה כמספר חו"ל בלתי מוכר. אני מאשר. " ניתחתי אותי בעבר, לפני עשרים שנים. כיום אני מתגורר באוסטרליה. עכשיו אני זקוק למסתם בלב, ואני מבקש שתנתח אותי שוב. " "ובן כמה אתה?", כך אני. "בן עשרים", הוא משיב. לא כול כך מסתדר, לא?הוא קולט את סימן התהייה בקולי. "ניתחת אותי בגיל כמה חודשים". נפל האסימון, זה מסתדר.

 

חיים כאדר נותח בגיל שמונה חודשים. מום לב מולד, מרכב, מתאפיין בכחלון קשה ומסוכן לתינוקות הסובלים ממנו,(טטרלוגיה ע"ש פאלוט). הבעיה ניתנת ניתן "לתיקון מלא" בניתוח לב פתוח, ואני ניתחתי אותו בגיל שמונה חודשים.  ואומנם המשיך כתינוק ורוד וחיוני (תמונה מימין).

 

 

"התיקון המלא" אינו ממש מלא: אומנם התינוק הכחלוני נהיה תינוק ורוד לגמרי, ומתפתח רגיל, אך בצד ימין של הלב חסר מסתם בין הלב לריאות. בשנים הראשונות זה לא מפריע, אך בהדרגה עלולים לחול שינויים המחייבים הכנסת מסתם ריאתי תותב. וזה היה בדיוק המצב כאן, כאשר עשרים שנים לאחר הניתוח נוצר צורך להשלים לו את המסתם החסר.

 

וכך החודש, אוגוסט 2013, הגיע הבחור מאוסטרליה, הפעם כבר עם חברה על יד אחת ואימו בשנייה, ואני, שניתחתי אותו אז, ניתחתי אותו שוב. "לא הפריע לך לחזור לאותו המנתח לאחר 23 שנים? "ההפך, הניסיון שלך זה היתרון בשבילי!" ארבעה ימים אחרי הניתוח חזר לענייניו, שבועיים מאוחר יותר חזר לאוסטרליה. ועוד הספקנו להצטלם לפני הטיסה חזרה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ובאוסטרליה, חזר להובי שלו: אופנועי שטח !

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ובמכתבו שלו זה נראה כך:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ש.א. הוא איש שכול חייו בנה את עצמו ומשפחתו ביגיע כפיו, מסגר אומן, והקים מפעל לתפארת. לחיצת יד שלו מורגשת כמו לחיצת מלחצי פלדה. בחודשים האחרונים נאלץ להודות שכוחותיו לא עומדים לו, והגיע אלי "לשיפוץ" בסוף אוקטובר זה.  את המכתב הזה צרף לצמח סחלב פורח ששלח לי לשבת, שבוע לאחר הניתוח, כאשר כבר שוחרר לביתו.

 

 

 

 

bottom of page